חלבי ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

החלטה

מונחת לפניי בקשת המערערים לפטור מהפקדת ערבון.

הבקשה :

1.המבקשים עותרים למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבים, בערעור שהגישו על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה, כבוד השופט אבישי רובס, מיום 24/2/11 (להלן: "פסק הדין"), במסגרתו דחה בית משפט קמא, את תביעת המבקשים. התביעה נדחתה בשל כך שבניגוד להחלטות בית המשפט לא הוגש כתב תביעה מתוקן ולא הוגשו תצהירי המבקשים ולאור התנהלות המבקשים כמפורט בהחלטת בית משפט קמא מיום 19/1/11 .

יצויין, כי המבקשים הגישו, לבימ"ש קמא, בקשה לביטול פסק הדין וכן בקשה לביטול החיוב בהוצאות אשר הושתו עליהם בהחלטת בית משפט קמא מיום 19/1/11, אולם בקשתם נדחתה בהחלטת בית משפט קמא מיום 12/5/11 ובאשר לבקשתם לביטול החיוב בהוצאות נקבע, כי הדרך להשיג עליה הינה באמצעות הגשת בר"ע ולא באמצעות הגשת בקשת ביטול.

בבקשה טוענים המבקשים למצב כלכלי קשה ולחובות רבים והיא נתמכת בתצהיר המבקש מספר 1 אליו מצורף אישור המל"ל בדבר תשלום קצבת זקנה, עותק מצולם מדפי חשבון בנק וכן אישור רואה חשבון בנוגע להפסקת פעילותן העסקית של המבקשות.

לתצהיר המבקש צורף עותק בקשה מיום 10/2/2002, אותה הגישו המבקשים ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה וכן חוות דעת מומחה- רו"ח יעקב אביטל נושאת תאריך 16/8/2006 במסגרתה בוצע חישוב יתרת חובם של המבקשים למשיבים, העולה כדי 773,404 ₪.

המשיבים מתנגדים לבקשה ובפיהם 3 טענות עיקריות:

א.אי עמידת המבקשים בתנאי הסף להגשת הבקשה למתן הפטור, משלא עתרו למתן פטור מתשלום אגרה.

ב.חוסר ניקיון כפיים מצד המבקשים, אשר נמנעים, כך לטענת המשיבים, מלשלם למשיבים הוצאות משפטיות אשר נפסקו לטובתם.

ג.אי עמידת המבקשים בתנאים הקבועים לצורך מתן פטור מהפקדת ערבון: האחד - יכולתם הכספית של המבקשים, לגביה נטען שהמבקשים כשלו מלהציג תמונה מפורטת באשר למצבם הכלכלי ובאשר למקורות אליהם פנו המבקשים לצורך מתן סיוע, והשני - העדר סיכויי הצלחה בערעור, לגביה נטען שהמבקשים כלל לא התייחסו אליה, בבקשתם למתן הפטור, אלא הסתפקו בתצהיר לאקוני, הנעדר התיייחסות מפורטת לסיכויי הערעור.

הפן הנורמטיבי:

2.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד - עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני – עליו להראות שההליך מגלה עילה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-

1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

3.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):